ארגון יוצאי בילגוראיי בישראל

Bilgoraj Jewish survivors Organization - Israel          

 

www.bil-is.com

 

 

חברי ארגון נכבדים                            דף מידע 155                                   10.08.2013

 

 

 

 

 

בדף העדכון הפעם הנושאים הבאים:

 

 

 

בנג'מין קוניג מספרד – דור שני למשפחות בילגוראייות.

 

 

וייצמן שמואל – תמונה מדהימה אחת שצולמה בבילגוראיי שהיא סיכום גורלה של משפחתו.

 

 

שטייטל  -סרט מרתק  לאותם שמבינים פולנית או אנגלית.

 

 

שני סרטים דוקומנטריים שצולמו בבילגוראיי בזמן מלחמת העולם השנייה.

 

 

אירוע כבוד מטעם "יד-ושם" לחסידת אומות העולם הבילגוראיית, דנוטה מיקולסקי, במוזיאון השואה בשיקגו

 

 

הביורוקרטיה של השטן – נחשף לעיני הציבור הארכיון הסודי של אדולף היטלר.

 

 

לראשונה מאז קום המדינה: רשימה מאוחדת של כל ניצולי השואה בישראל  

 

בקשת מידע על משפחת לייפר - מי מכיר מי יודע

 

 

בנג'מין קוניג – דור שני למשפחות בילגוראייות, מצד סבו בורך ומצד סבתו לומרמן. [כזכור בן משפחה אחר מצד הלומרמנים היה ארט לומרמן, שהיה יליד בילגוראיי, היגר לארה"ב ועשה חייל רב בעסקיו, מוכר לכולם בזכות תרומתו לשיפוץ בית הקברות היהודי בבילגוראיי והקמת המצבה לזכר משפחתו ולזכר יהודי בילגוראיי בבית הקברות היהודי בעיירה. בנו המנוח, ג'ו לומר טבע ומת בנהר ריו דה לה פלטה שבבואנוס איירס בהיותו בחופשה עם אשתו אסתר בארגנטינה] בנג'מין מתגורר בספרד. בנימין הגיע אלינו לפני מספר שנים, שעה שביקר בארץ.

 

בנימין העביר לנו תמונות של בני משפחתו מבילגוראיי  וכותב:

"שלחתי לך מספר תמונות של אמי, סבי וסבתי, קרובים, וחברים של אמי שנולדה בבילגוראיי ב 1915 והגרה לארגנטינה ב 1937.  אני מבקש לקבל מידע מכל מי שהכיר אותם.  הכתובות שסבי כתב במכתביו היו: Smolsko Doze, Gm. Poszcza, Solska, Bilgoraj, Lubelska, Poland.. ובת דודה שלו ששמה פרידזיה או פליציה בסוביץ' גרה ב  N ª 78 T. Kosciuski, Biłgoraj.. "

פנייה זאת  מיועד במיוחד לותיקי השבט הבילגוראיי בארץ, אנשים הידועים בשל זכרונם המופלג. אולי הם יכולים לספר לנו משהו על המופיעים בתמונות.

 

יעקב בורוך ורבקה לומרמן הסב והסבתא

במרכז מושקה ברוך משמאל אסתר ברוך

 מימין אסתר בסוביץ

חברות של אמי, משמאל פליציה בורוך

 

מושקה ברוך

מושקה ברוך

מושקה ברוך משמאל

פליציה בורוך משמאל

פליציה בורוך משמאל

חברות של האמא

 

 

וייצמן שמואל – תמונה מדהימה אחת שצולמה בבילגוראיי שהיא סיכום גורלה של משפחתו.

שמואל, שרק לפני שנים ספורות גילה את דבר קיומו של ארגון יוצאי בילגוראיי, הצטרף לארגון, גילה בני משפחה ששנים לא היה ביניהם כל קשר, ושומר אתנו על קשר חם והדוק.  שמואל הוא היום גימלאי צה"ל היה סא"ל בחיל הקשר ומתגורר היום עם רעיתו בראשון לציון.  שמואל העביר לידינו את התמונה המדהימה של בני משפחתו שצולמו בבילגוראיי ותאר לנו את הדמויות. להלן התמונה והסיפור שלה:

 

התמונה מראה מספר דורות של בני משפחתו: משמאל: הגבר בעל הזקנקן המטופח והגזור האוחז בידו ילד הוא פסח וייצמן - אביו של שמואל. הילד הוא מי שהיה האח הבכור של שמואל, הוא נפטר בבילגוראיי לפני 1939 ושמואל לא הכיר אותו מעולם. האישה היושבת ואוחזת בידיה תינוקת היא אמו של שמואל שלפני נישואיה לאביו היה שמה רחל דבורה מיצנר.  התינוקת היא אחותו הגדולה של שמואל, שמה יפה שיינדל, לפני כחודש פגשנו אותה כשהתארחנו אצל שמואל בראשל"צ, לפני 40 שנה היגרה יפה יחד עם בעלה לניו יורק ולאחרונה חזרה לגור בארץ. ליפה שלוש בנות שגם להן יש משפחות, שתיים מהן: נורית ואייריס גרות בארץ והשלישית, דוריס חיה בארה"ב.  הזוג במרכז התמונה הם סבו וסבתו של שמואל הסב המזוקר הוא דב בייריש מיצנר ושם הסבתא היה מאשה. כל ייתר הדמויות בתמונה הם ילדיהם של הסב והסבתה, למעט הגבר שמימין, הארש, שהוא בעלה של אחת הבנות [גיסה של אמא של שמואל] לסב ולסבתא היו 12 ילדים, בנים ובנות. כולם למעט הוריו של שמואל נספו בשואה. רובם נשארו בבילגוראיי וחלקם שהו בורשה כשהחלה ההשמדה. רובם היו נשואים ובעלי משפחות, והמשפחה מנתה כ 250 נפשות, כאמור, איש מהם לא שרד.  שמואל נולד בנתיבי הבריחה, אביו נפטר בסיביר ואמו נפטרה בארץ.

 

 

 

שטייטל  -סרט מרתק  לאותם שמבינים פולנית או אנגלית.

נתן קפלן נוסע לעיירת הולדתו בפולין. למחוזות בהם הזמן כמו קפא על מקומו, רק שעל האנשים קפצה הזיקנה ולפעמים במלוא כיעורה.  סרטה של Marian Marzynski אורך הסרט שעתיים ו 45 דקות, לא מרגישים איך שהזמן עובר.

http://www.pbs.org/wgbh/pages/frontline/shtetl/

 

שני סרטים דוקומנטריים שצולמו בבילגוראיי בזמן מלחמת העולם השנייה.

ידידי מר חיים גולדמן הביא לתשומת לבי שקיימים שני סרטים דוקומנטריים " "Fotograf Partyzantów" שהופקו ע"י הטלויזיה הפולנית בשנת 2011. הסרטים הם סיפורו של אדוארד בוצ'ק שבזמן מלחמת העולם השנייה הייתה לו חנות צילום בבילגוראיי. המספרת בסרטים אינה אחרת מאשר בתו, והתמונות לקוחות מהארכיון של הצלם. הרבה מהתמונות מתעדות את הפרטיזנים שפעלו סביב בילגוראיי ויערותיה. מנגד יש גם תמונות מתוך העיר, כולל תמונות של יהודי בילגוראי תחת שלטון האימים הגרמני. מהתבוננות בסרטים עליתי על מקורן של תמונות רבות שיש לנו ושמעולם לא ידעתי מי צלמן.  מסתבר שצילומי הפרטיזנים נעשו בתיאום ובהסכמת הפרטיזנים ובוצ'ק קיבל את הסכמתם והוא מתעד את שגרת יומם וחייהם במחתרת.

 

חלק ראשון:  http://www.youtube.com/watch?v=cejxaQzqvd4

 

חלק שני:     http://www.youtube.com/watch?v=kKVj-JonJb4

 

ידידי חיים הוא אדם מאד יסודי, לא רק שהוא מצא לי את הקישורים לסרטים, הוא גם חקר על בוצ'ק וידע לספר לי שבוצ'ק וחבריו הפרטיזנים [והוא אכן היה אחד מהם] לא נחשבו לגיבורי מלחמה לאחר שזאת נגמרה, כפרטיזנים הם נלחמו בנאצים אבל בעיני השלטון הפולני שאחרי המלחמה הם השתייכו לארגון הפרטיזנים "הלא נכון" ARMIA KRAJOWA (AK),   שהייתה נאמנה לממשלה הגולה בלונדון, לאור האמור ארגון זה דוכא ע"י הממשלה הקומוניסטית לאחר כיבוש פולין ע"י הסובייטים עם סיום מלחמת העולם השנייה. הפרטיזנים "הלגיטימיים" היו “ARMIA LUDOWA” (AL) [צבא העם] שנשלטו ע"י בריה"מ והפרופגנדה שקיבלו מן השלטונות הייתה ביחס הפוך להישגיהם.  אגב הארגון המוחרם (AK)   היה בעל מוניטין אנטישמי מובהק ואחראי לרציחת יהודים שהעזו להראות את פניהם בבילגוראיי לאחר שהמלחמה תמה. בשל השתייכותו של בוצ'ק לארגון AK הוא נאלץ לשהות במחתרת לאחר תום המלחמה, עד שהשיג מסמכים מזוייפים ונמלט מבילגוראיי.  סופו של דבר שהתיישב בוורשה, והועסק כצלם מחלקת הארכאולוגיה של אוניברסיטת וורשה.  הוא נפטר ב 1983.  הקרנת הבכורה נערכה בזמושץ' ב 28.09.2011 בCentrum Kultury Filmowej [משהו כמו הסינמטק של זמושץ'] אורחת הכבוד הייתה בתו של בוצ'ק המופיעה בתמונה המצולמת כשזר פרחים בידיה.

 

 

תודה הלחיים גולדמן על מידע זה.

 

 

 

אירוע כבוד מטעם "יד-ושם" לחסידת אומות העולם הבילגוראיית, דנוטה מיקולסקי,

בתאריך 12.07.2013 קיבלתי מייל מדנוטה מיקולסקי השוהה בימים אלו אצל בנה בארה"ב.  להלן תוכן המייל בתרגומו לעברית.

"...אני יודעת שזה חלום, אבל אני שמחה להזמינך, ובכנות מקווה לראותך בטכס מיוחד שיתקיים ליד שיקגו ושאורגן ע"י "יד ושם". אני תמיד זוכרת ונשארת מלאה ברגשות תודה על קבלת הפנים החמה לה זכיתי בישראל.  אנא ראה את ההזמנה הרשמית המצורפת.

בברכות חמות.

דנוטה"

 

במעמד זה הוענקה לדנוטה תעודת כבוד וכן מדליה, סיפורה של דנוטה סופר לקהל, נערכה מצגת לכבודה ונאומי ברכות נאמרו ע"י הקונסול הכללי של ישראל – רועי גלעד, הקונסולית הכללית של פולין פאולינה קפוצ'ינסקה ונציג יד ושם בארה"ב יצחק מקל.

 

Danuta Renk-Mikulska  http://www.chicago.msz.gov.pl/thumb/resource/7495c04b-b66d-428b-82c5-2049eee3eb77:JCR?w=100&zc=1&q=95&f=JPEGhttp://www.chicago.msz.gov.pl/thumb/resource/38cfa3ef-9e33-4931-bc81-1a6ac53dbf5c:JCR?w=100&zc=1&q=95&f=JPEG

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הביורוקרטיה של השטן – נחשף לעיני הציבור הארכיון הסודי של אדולף היטלר.

כתבה של רשת ה CBS. 12:53 דקות מזעזעות של מידע שחובה להפיץ לעולם ומלואו.

בספרו של הרמן ווק – רוחות מלחמה מתאר אחד הגיבורים את השקפתו על השוני שבין שני הרוצחים הגדולים בתבל – היטלר וסטלין [בינתיים הצטרף אליהם גם רוצח גדול נוסף – מאו צה טונג]. ובכן מה ההבדל בין היטלר לסטלין? שניהם רצחו מיליונים, מי יודע מי מהם רצח יותר? אבל השוני היה שבעוד סטלין לא תיעד דבר, היטלר תיעד כל דבר עד לפרט האחרון ובסיסטמתיות מזוויעה בתנאים האיומים והאכזריים ביותר.  בגמר המלחמה נאספו עשרות מיליונים של מסמכים ע"י הצבאות המנצחים מספרים שרק חלק מהם העבירו האמריקאים לארה"ב צילמו והחזירו לגרמנים והם נזקקו ל 7 אניות משא כדי להעביר מטען זה.  לאחרונה התגלה ארכיון אימים שכזה בעיר גרמנית, ארכיון ששמרו על סוד קיומו 60 שנה, עכשיו הוא נחשף לעיני הציבור. בין העדויות המתועדות: ב 20 באפריל, יום הולדתו של הפירר זכה הוא למתנה מיוחדת – "כל שתי דקות במשך שעה וחצי ירו באסיר..."

27 ק"מ של מדפים עמוסים בדוקומנטציה. המסמכים המקוריים שחלקם מוכרים לנו כרשימת שינדלר, אך גם מיליוני רשומות שמעולם לא נראו לעיין.

 

http://www.youtube.com/watch?v=hTZ9bnf_3fM&feature=player_embedded

 

 

 

 

לראשונה מאז קום המדינה: רשימה מאוחדת של כל ניצולי השואה בישראל.
 

מאת: - חדשות 2525

לאחר עבודה מאומצת של משרדי האוצר, הרווחה והמשפטים, מול כלל הארגונים האמונים על הטיפול בניצולי השואה בישראל, הצליחו ביצירתה של רשימה מאוחדת של כל הניצולים המוכרים לארגונים בישראל ומטופלים על ידם. על פי הרשימה חיים בישראל כיום כ-180 אלף ניצולי שואה.

הרשימה המאוחדת, אשר גובשה לראשונה זה 65 שנה, אוחדה בהובלת לשכת שר האוצר, על מנת לייצר לראשונה בסיס מידע שיאפשר טיפול רוחב בניצולי השואה החיים בקרבנו ולאפשר מתן סיוע שווה לכל אחד מהם.  הנתונים נאספו מהרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, הקרן לרווחת ניצולי השואה, מקבלי רנטות מגרמניה וארגונים חוץ ממשלתיים נוספים. יודגש, כי ישנם ניצולי שואה נוספים, אשר הוכרו לצורך קבלת תגמול חד פעמי מקרן הסיוע של ועידת התביעות, אשר הנתונים שבידה לא הועברו לרשימה מאוחדת זו. יש להדגיש, כי איחוד הרשימות הנזכר לעיל, הינו על בסיס נתונים הקיימים בידי גופי הסיוע הפועלים בתחום. במקביל הרשות לזכויות לניצולי השואה בישראל במשרד האוצר מובילה מהלך כולל לאיתור ניצולי שואה אשר לא פנו מעולם לאף אחד מגופי הסיוע שנזכרו וזאת במסגרת תכנית שגיבשה למיצוי זכויות כלל הניצולים החיים בישראל.  שר האוצר יאיר לפיד ושר הרווחה מאיר כהן הקימו שולחן עגול, בו חברה גם ח"כ יפעת קריב ואותו מנהלת עו"ד ענבר יחזקאלי בליליוס יועצת שר הרווחה, לגיבוש מדיניות לטיפול מיטבי בניצולי השואה וצמצום הסבך הבירוקרטי בו הם נתקלים בבואם לרשויות. זאת במסגרת התכנית הרב-שנתית שאושרה לא מכבר בממשלה, לטובתה הוקצו 100 מיליון שקלים בשנה בין השנים 2013 ועד 2017.

שר האוצר יאיר לפיד: "קיומה של רשימה מאוחדת של כלל ניצולי השואה תאפשר לקדם את הטיפול האמתי בהם וברווחתם ולאפשר למעטים מניצולי השואה שעוד חיים בקרבנו לחיות את השנים האחרונות לחייהם בכבוד וברווחה, במקום בהתכתשות מתישה ומיותרת מול מערכות בירוקרטיות מורכבות. זהו צעד טכני אך חשוב ביכולתנו לעמוד בחוב המוסרי של מדינת ישראל לניצולי השואה".

שר הרווחה מאיר כהן: "זהו צעד ראשון וחשוב ביותר בדרך לתיקון המתבקש בחיזוק ניצולי השואה. ריבוי הרשימות היה המקור לטיפול הלקוי בניצולי
השואה, כעת נתפנה למשימה החשובה באמת - ריכוז ושיפור הטיפול בניצולי השואה."

 

 

 

 

בקשת מידע על משפחת לייפר - מי מכיר מי יודע

 

שמי לייפר עוזר  (בן 61) - אני מנסה לחפש שורשים למשפחת לייפר שמוצאה מבילגוראיי במשפחתנו לא דיברו על השואה  וכל שאספתי היה מעט. אבי סנדר (אלכסנדר) לייפר היה לוקח אותי בגיל צעיר מאוד לאזכרות שנתיות של ארגון שארית הפליטה אני נקרא על שם סבי  עויזר מבילגוראיי שכנראה היה קצב. שמעון אנט היה חברו הקרוב ביותר של אבי. מעבר לכך לא ידוע לי דבר, אשמח לקבל  מידע או הפניה למקום שאוכל ולו במעט להשיג מידע כל שהוא.

 

שלושת הגברים: מימין אבי סנדר לייפר משמאל שמעון אנט במרכז איני מזהה.    תמונה מבילגוראיי

 

 

 

בברכה.

 

רבקה ניב וישראל בר-און.