previous2
 

 

 


בית הדפוס היהודי בבילגוראיי

 

אברהם קרוננברג מתוך "חורבן בילגוראיי" עמודים 39-44

 

תרגום מיידיש – ישראל בר-און

 

בית הדפוס היהודי הגדול של ר' נטע קרוננברג התקיים במשך שנים רבות בפיוטרקוב.  בשנת 1906 העביר אותו ר' נטע לבילגוראיי.

 

לפני מלחמת העולם הראשונה נשלטה בילגוראיי ע"י רוסיה. ובית הדפוס היה מדפיס ספרים עבור רבניי רוסיה הצארית הגדולה: סידורים שונים, מחזורים, חומשים וספרי קודש אך גם ספרים חילוניים "ספרי-עולם" הודפסו בו.  בית הדפוס העסיק מעל לעשרים עובדים.  עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נכבשה בילגוראיי ונשלטה בידי האוסטרים.  החיים בעיירה שותקו, וגם בית הדפוס הושפע מכך. ברם, המצב לא נמשך לאורך זמן, החיים החלו לחזור לשגרתם, בית הדפוס יצר מייד קשרים עם מו"לים כגון: יוסף שלזינגר מוינה ושמחה פריינד מפשמישל שהחלו להפיק ספרי קודש, סידורים, חומשים וסליחות, קינות, תחינות וכיו"ב. הדפוס החל לעבוד "בקיטור" מלא, העסיק עוד עובדים וגדל משנה לשנה.  שמה של בילגוראיי יצא למרחוק בשל בית הדפוס, אם היית בניכר ואמרת למישהו שאתה מבילגוראיי, היה האחר מהנהן בראשו ואומר "הא... מהעיירה של הדפוס היהודי הגדול..."  לא היה בנמצא מקום אחד ברחבי אירופה ובאמריקה שבית הדפוס לא היה קשור שם בקשרי עבודה ומסחר ועם רבנים.

 

page 39 

 

עם קימומה של פולין נוצר קשר הדוק של בית הדפוס עם ההוצאה הגדולה "שטיבל" מברלין. בית ההוצאה הנ"ל פתח סניף בוורשה והדפיס במאות עבודות מתורגמות של חשובי הסופרים הזרים וכן גם ספרים מקוריים, הכול בעברית. הדבר הרחיק לכת כל כך עד שההוצאה העבירה מגיה מטעמה לבילגוראיי כדי לבצע את עבודות ההגהה במקום ולחסוך את הזמן הנדרש להעברת ההגהות בדואר ממקום למקום.

 

בית הדפוס היה ביחסי מסחר קבועים עם הפצות ספרים בפולין ומחוצה לה כמו: צנטרל קלצקין, גיטלין, כהן ופריד, מונקץ' ואחרים. חלק נכבד מהתנ"ך של ש.ל. גורדון הודפס בבילגוראיי.  רבנים מכל העולם הדפיסו את ספריהם cchkdurthh' fl: vrc ctcts nytrbtpuk' vrc prkuc ncukjuc' vrc vurch. nxybhxkc' vrc nhfkzui nuurav' vrc לווין מרישא, הרב אייגעס מווילנה, הרב גוטמן מרומניה [עלה לישראל], הרב מעט מלונדון, הרב קלנברג ממץ, הרב רזניק רכסטר, הרב עמיאל מאנטוורפן [נפטר בישראל], הרב דר. קליין מנירנברג [ברח לבילגוראיי כשהנאצים עלו לשלטון, עלה לישראל], הרב לייטר מווינה ורבים אחרים.

 

חורבן בילגוריי- p-41

 

באחד מימי החמישי בשנת 1923 הגיע במיוחד לבילגוראיי ה"חפץ-חיים" זצללה"ה כדי להדפיס את ספרו 'משנה ברורה', הוא הגיע לבית הדפוס.  ביום השישי ביקש מר' נטע קרוננברג ז"ל שיארגן לו לשבת מניין לתפילה, מוקדם עם שחר, כפי שנוהג היה להתפלל ותנאי היה לו ליהודי העניו והנמלט מן הכבוד, שלא יגלה לאיש שהוא, "החפץ-חיים" נמצא שם בבילגוראיי. אך עם כל זאת התפשטה הידיעה במהירות הברק בכל העיירה, כך שבערב שבת ובשחרית של שבת הייתה כל העיירה בתפילה ומאוחר יותר בסעודות השבת.  במוצ"ש חלה עליו התנפלות של יהודים בסערה של "קוויטלעך" [פתקים של משאלות], אך הוא לא הסכים לקבל אף לא פתק אחד באומרו שהוא יהודי שבמעלתו שווה לכל יהודי אחר.  בחצי הליל שמעו כיצד הוא קורא לר' הלל [חתנו, שהיה לו כעזר בנסיעותיו] כדי לשבת וללמוד יחדיו.  כשעמד לעזוב, נכחה כל העיירה, דתיים כחילוניים, במקום כדי ללוותו, עד ל'קולייקה' [הרכבת הצרה] נשאו אותו על כפיים, וכשעברו ברחובות הנוצריים הציצו הם עליו מחלונות בתיהם ומצדי הדרך בהרבה דרך ארץ. ובדרך זאת זכתה בילגוראיי לארח בתוכה את הגאון, גדול הדור.

 

בהמשך הקים בית הדפוס הוצאה לאור משל עצמו 'מעין' שהפיקה עשרות ספרי קודש את הסידור הנודע "בית-האוצר", ר' נטע קרוננברג והוצאתו קנו את הזכויות לספר "האלף לך שלמה" של ר' שלמה קלוגר זצ"ל, והדפיסה אותו בהרבה אלפים של עותקים ובנוסף הקים רשת מסועפת של מסחר של ספרים שהפיקה, הדפיסה ומכרה בכל העולם.

 

הדפוס וסחר הספרים הלכו והתפתחו, גדלו בהתמדה, הם העסיקו סוכנים שנסעו בכל רחבי פולין ומכרו ספרים, והדפוס היה לחבר בלשכת המסחר של לובלין, וזכתה להנחות ויחס מיוחד מעם המלוכה הפולנית בשל הכנסותיה במטבע זר שנכנסו לפולין.

 

יצירתו הראשונה של יצחק בשביס 'סלמנדרה' [הוא עצמו היה נכדו של הרב הזקן של בילגוראיי, וגר בה שנים ארוכות], הודפסה אף היא בבית הדפוס של נטע קרוננברג בבילגוראיי.

 

בפרוץ מלחמת העולם השנייה, נקברו חלק מהכתבים והמכונות בחצר בית הדפוס ונותרו כך מבלי שנפגעו, כל היתר שלא הוחבאו, שכללו אלפי מטריצות הושמדו בידי הרוצחים הגרמנים.

 

עם תום המלחמה, והקמת השלטון הפולני החדש הגיע מלובלין לבילגוראיי עובד לשעבר של הדפוס, הוא חפר והוציא את כל שהוסתר ממקום קבורתם והעביר אותם לוורשה. ציוד זה היה תחילתו של העיתון היהודי החדש בפולין "דאס נייע לעבן" [החיים החדשים].

 

כך הוכחד ר' נטע קרוננברג עם מפעל חייו הגדול, בית הדפוס היהודי ששמו הלך לפניו בכל רחבי תבל, כך הוכחדו הם יחד עם כל עדת יהודיי בילגוראיי.